חוזר מקצועי 12/2014

חוזר מקצועי 12/2014

כמידי שנה אנו שמחים להציג בפניכם את החוזר המקצועי לסוף שנת 2014

מאת: רואי חשבון יהודה וידן ואבי וידן

הערכות לקראת תום שנת המס –

אנו שמחים להציג בפניכם חוזר מקצועי זה כפי שנערך על ידינו.

חוזר מקצועי זה מובא בפניכם כשרות נוסף של משרדנו אשר מרחיב את תחומי פעילותו.

משרדנו מספק את השירותים הבאים:

  • ייעוץ מס ותכנון מס נבון למען השגת חסכון מרבי בתשלומי המס.
  • ייצוג בפני רשויות המס השונות.
  • שירותי הנהלת חשבונות, משכורות ודיווחים שוטפים.
  • עריכת ביקורת ודוחות כספיים לחברות ועמותות ודוחות אישיים לעצמאים.
  • ייעוץ ותכנון עסקי כולל עריכת תכניות עסקיות וייצוג בפני הבנקים בעת הצורך.

פעילות המשרד היא מול לקוחות מכל תחומי הפעילות, עצמאים, שותפויות, חברות ועמותות.

חוזר מקצועי זה הניתן כשרות נוסף, אינו תחליף לייעוץ שוטף בכל התחומים שהוזכרו. חשוב לזכור כי החוזר כולל מידע כללי וניתן לכלל.

הייעוץ השוטף בא לבחון את מצבו הייחודי של כל לקוח ומציאת פתרונות בכפוף לנסיבות המיוחדות ובכפוף לרצונות והמגבלות אשר שונים מאחד לאחד.

החוזר הזה הועלה על האתר החדש של המשרד. באתר אנו מפרסמים מעת לעת עדכונים ותשובות לשאלות וכן מאמרים מקצועיים. בתקופה האחרונה, בשל העדכונים המקצועיים המגוונים שבאתר, אנו מקבלים פניות רבות לסיוע וייעוץ. נשמח לראות גם אתכם מתעדכנים באמצעותו.

בכבוד רב רו"ח אבי וידן,

רו"ח יהודה וידן  וידן ושות'

 רואי חשבון

א. הערכות לקראת תום שנת המס

כללי

ברצוננו להביא בפניכם תמצית עיקרי נושאים שמומלץ לשקול אותם לקראת סוף השנה על מנת ולהשיג חסכון במס. בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם משרדנו.  מומלץ לקרוא פרק זה ביחד עם הפרקים הבאים.

כעיקרון, על העסקים לבצע פעולות להקטנת ההכנסה החייבת לצורך מס שיביאו להקטנת התשלום למס הכנסה בסוף השנה. גם החבות בתשלומי ביטוח לאומי תקטן במקביל משום שע"פ ההכנסה החייבת למס הכנסה מחשב המוסד לביטוח לאומי גם את החבות השנתית כלפיו.

למרות שעצה זו בדרך כלל נכונה, חשוב להדגיש כי כל עצמאי צריך להעריך את רווחיו השנתיים. בשל צורת חישוב חבות המס ע"פ מדרגות מס, ניכויים, זיכויים ונקודות זיכוי, הרי שמי שצופה ששנה הבאה יגדיל את רווחיו ויעלה בסולם מדרגות המס, יעדיף דווקא להקדים רווחים לשנה זו מכיוון ששנה הבאה ישלם עליהם מס הכנסה בשעורים גבוהים יותר. ישנם אף כאלה שהרוויחו השנה אך בשל נקודות הזיכוי אינם חייבים כלל במס. ברור שעליהם במגבלות מסוימות לשאוף להגדלת ההכנסה החייבת על חשבון שנה הבאה.  לדוגמא: גבר רווק ללא ילדים תושב הארץ, פטור מתשלום מס עד להכנסה שנתית בסך 58,865 ש"ח. אם הוא החל השנה בפעילות והרוויח 10 אלף ש"ח, ולקראת סוף השנה הוא הרחיב משמעותית את פעילותו, עדיף לו להקדים לפחות רווחים בסך 48,865 ש"ח לשנה זו כי לא יאלץ לשלם עליהם מס, ושנה הבאה יתכן ויאלץ לשלם עליהם 50 אחוז מס !!!

ההערה האחרונה אינה רלוונטית באופן כללי לחברות שלהן שיעור מס קבוע של 26.5% ואשר אינן נהנות מנקודות זיכוי. במידה וקיים הפסד מעסק השנה, מומלץ להקדים רווחים אחרים שאינם מעסק משום שבשנים הבאות, ניתן יהיה לקזז את ההפסד מעסק רק מהכנסה מעסק.

בהמשך נתייחס להנחה הלגיטימית לפיה כדאי להקטין בשנת המס את ההכנסה החייבת, ואולם מי שעדיף לו להגדיל דווקא את הכנסתו החייבת, יכול להשתמש בעצות הבאות בצורה הפוכה.

הבחנה בין בסיס מזומן לבסיס מצטבר: בהמשך תהיה הבחנה בין מי שמדווח לפי בסיס מזומן ובין מי שמדווח לפי בסיס מצטבר. מי רשאי לדווח על בסיס מזומן ?

על פי מבחני הפסיקה המקובלים רשאים לדווח על פי בסיס מזומן בעלי מקצועות חופשיים ובעלי עסקים (כולל עסקים המאוגדים כחברה) אשר אין בעיסקם מלאי מהותי.

ע.א. 494/87 שם נקבע כי אין קשר בין שיטת הרישום בספרים לבסיס הדיווח על ההכנסות וכי ניתן לנהל ספרים בשיטה הכפולה פסק הדין הבולט הוא של קבוצת השומרים לשמירה ובטחון ולדווח לפי בסיס מזומן תוך ביצוע ההתאמות הנדרשות. בשנת 2013 מס הכנסה פרסום (שוב) הוראת ביצוע לפיה חברות אשר מחויבות בהצגת דוחות כספיים לפי בסיס מצטבר אינן יכולות לערוך בסוף השנה דוח התאמה למס לבסיס מזומן למרות פסק הדין שהוזכר. לשכת רואי חשבון בישראל פרסמה חוות דעת הפוכה לעמדת מס הכנסה. בהמשך היא אף אפשרה לחברות לפרסם דוחות כספיים על פי בסיס מזומנים. יתכן בהחלט שהנושא ייפתר בהדברות כבשנים קודמות ויתכן והדבר יגיע שוב לפתחו של בית המשפט.

עלינו להדגיש כי ההמלצות מתייחסות לפעולות עסקיות חוקיות ולגיטימיות בלבד של העסק או בעליו.

לצורך הקטנת ההכנסה החייבת, יש לדחות פעולות עסקיות המהוות הכנסה לצורך מס, ולהקדים פעולות אחרות המהוות הוצאה לצורך מס.

דחיית עיתוין של הכנסות: 

א. נישום המדווח לפי בסיס מצטבר: (נישום המדווח על הכנסותיו והוצאותיו בהתאם למועד ביצוע עסקאותיו)

  • יש לדחות מכירות או שרות שיש בהם רווח לתחילת שנת 2015. חשוב לדחות את מסירת הסחורה או מתן השרות. אין מניעה לרשום הזמנות מלקוחות.
  • יש לדחות קבלת הכנסות משכר דירה מראש עבור השנים הבאות.
  • אם קיימת התחשבנות עם לקוח וצפוי כי היא תסתיים בהחזר סחורה ו/או מתן הנחה, מומלץ לסיים את ההתחשבות עוד בשנת 2014, הוצאת חשבונית זיכוי ואישור הלקוח על החזר הסחורה וקבלת הזיכוי.
  • מכירת מלאי שמחירו ירד בצורה ניכרת ומתחת לעלותו כדי לגבש הפסד עוד בשנת המס הנוכחית.

ב. נישום המדווח לפי בסיס מזומן:  (נישום המדווח על הכנסות והוצאות בהתאם למועד תשלומן)

  • יש לדחות קבלת כספים מלקוחות לתחילת שנת 2015. ניתן לקבל בשנת 2014 המחאות דחויות לשנת 2015 .

הערה:  המחאות עתידיות נחשבות הכנסה בעת פירעונן או בעת הסבתן לאחר.

הקדמת עיתוי ההוצאות

א. נישום המדווח לפי בסיס מצטבר:

יש להקדים ביצוע פעולות המהוות הוצאה עסקית ובהן (רשימה חלקית):

  • הוצאות פרסום ושיווק.
  • הוצאות מקצועיות כולל ייעוץ משפטי, ייעוץ עסקי וכדומה.
  • רכישת מוצרים כצורכי משרד, צרכי ניקיון וכדומה. (ראה הערה בהמשך).
  • עריכת תיקונים, טיפולים ופעולות תחזוקה במשרד וברכב. (ראה הערה בהמשך).
  • הכרה בחובות אבודים (בהתבסס על חוות דעת הגורם המטפל בגביה).
  • רכישת ספרות מקצועית (ראה גם הערה בפרק מס הכנסה)
  • עריכת השתלמויות
  • רכישת קופה רושמת (מי שמתכנן לעשות זאת)

 הערה:

רכישות מלאי שלא נמכר לא יוכרו כהוצאה. הוצאות הוניות (רכישת רכוש קבוע כרכב, מכונות, ריהוט משרדי, וכן שיפורים ברכוש קבוע) ירשמו כהוצאה לאורך מספר שנים בהתאם להוראות מס הכנסה. על כן, אין ברכישת מלאי והוצאות הוניות בסוף השנה לתרום משמעותית לחסכון במס.

ב. נישום המדווח לפי בסיס מזומן:

בנוסף להמלצות על הקדמת ביצוע פעולות עסקיות המהוות הוצאה שניתנו קודם, הרי שעל הנישום המדווח לפי בסיס מזומן לשלם עבורן בפועל עד סוף השנה. בין השאר מומלץ גם  להקדים תשלומי חשמל, מים, טלפון וארנונה, משכורות ונלוות חודש דצמבר והוצאות אחרות של שנת 2014 שטרם שולמו.

מועד התשלום יחשב המועד שבו הכספים הוצאו מקופת העסק או מחשבון הבנק.

המלצות נוספות לגבי כלל הנישומים המעוניינים בהקטנת ההכנסה החייבת לצורכי מס:

ההמלצות הן לגבי אלה המדווחים לפי בסיס מזומן ולפי בסיס מצטבר גם יחד. בהקשר זה יש לזכור כי הוצאות מסוימות תוכרנה לפי כללי מס הכנסה בעת תשלומן בפועל גם אם הדיווח הוא לפי בסיס מצטבר.

  • יש לשלם לביטוח לאומי עד סוף השנה סכומים נדרשים כולל השלמות משנים קודמות, החבות בגין דצמבר, וסכומים שיש לשלם בגין 2014 מעבר למקדמות השוטפות שנדרשו (יש לבקש להגדיל את המקדמות למוסד לביטוח לאומי). עצמאי ינכה מהכנסתו החייבת 52 אחוז מתשלומיו לביטוח לאומי (לא כולל מס בריאות) כפי שנכלל באישור השנתי מביטוח לאומי.
  • יש להפקיד בפועל כספים עד סוף השנה בקופות גמל, פנסיה, ביטוחי חיים (גם שכיר יכול להפקיד כספים עבור עצמו ולזכות בהטבות מס אם המעסיק אינו משלם עבורו או שמשלם רק בהתאם להוראות החוק)  וקרנות השתלמות במגבלות התקרה המזכה לפי החוק (ראה בפרק מס הכנסה).
  • לגבי מעסיקים: תשלום דמי חופשה, פיצויים והשלמת הפרשות לפיצויים עד סוף שנת 2014. יוצא מכאן שמעסיק שפיטר עובד ועליו לשלם לו פיצויים מוטב שהתשלום יערך עוד בשנת 2014. תשלום חודשי רגיל של הפרשות לביטוח מנהלים, קופות גמל וקרנות השתלמות יוכל להיעשות במהלך ינואר 2015  בגין משכורת דצמבר 2014.
  • תרומות למוסדות מוכרים.
  • תשלומים בשל הוצאות מחקר, סרטים, נפט.
  • תשלום הוצאות לבעלי שליטה בחברה ו/או דיווח ההכנסה ע"י בעל השליטה ותשלום הניכוי במקור בהתאם לסעיף 18 (ב) לפקודת מס הכנסה (עד שלושה חודשים מתום שנת  המס בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מתום שנת המס).
  • מימוש ניירות ערך שערכם ירד ממועד רכישתם ובמידת הצורך לרוכשם בחזרה שנה אחרי במידה וישנו רווח הון או קיימת הכנסה מריבית ודיבידנד מני"ע (לא כולל דיבידנד לבעל שליטה) וזאת כדי לקזז בין ההפסד מחד לרווח וההכנסה מאידך. ראה פירוט גם בפרק מס הכנסה בסעיף 16.

סיכום:

מומלץ להיערך לקראת סוף השנה ובין השאר לבצע תכנון מס לגיטימי שיביא לחסכון. תכנון המס צריך להתאים לכל עסק באופן ספיציפי ובכפוף למגבלות שבחוק. מומלץ להיעזר במשרדנו.

ב. מס הכנסה

1. מדרגות המס: (מעודכן לשנת 2014)

 

הכנסה

ש"ח

הכנסה מצטברת

ש"ח

שיעור המס

%

מס בכל שלב

ש"ח

מס מצטבר

ש"ח

הכנסה חודשית

ש"ח

עד 63,360

63,360

10

6,336

6,336

עד 5,280

44,760 הבאים

108,120

14

6,266

12,602

3,730 הבאים

59,880 הבאים

168,000

21

12,575

25,177

4,990 הבאים

72,000 הבאים

240,000

31

22,320

47,497

6,000 הבאים

261,960 הבאים

501,960

34

89,066

136,563

21,830 הבאים

309,600 הבאים

811,560

48

148,608

285,171

25,800 הבאים

מעל 811,560

50

מעל 67,630

הערות:

  1. השיעורים  ההתחלתיים של 10%, 14% ו-21% חלים על הכנסה חייבת מיגיעה אישית ועל הכנסתו של מי שמלאו לו 60 שנה. לפיכך הכנסות משכירות למשל אינן מהוות הכנסה מיגיעה אישית ויחויבו במס התחלתי של 31%. (פרט להכנסה מדמי שכירות של נכס ששימש להפקת הכנסה מיגיעה אישית, מעסק או ממשלח יד 10 שנים לפחות לפני תחילת ההשכרה ואשר תחשב גם כן להכנסה מיגיעה אישית).
  2. טבלה זו אינה חלה גם על הכנסות עליהן חל שיעור מס סופי מיוחד כמו דיבידנד לבעל שליטה המחויב בשיעור מס של 30%, מס רווח הון המחויב במס בשיעור של עד %25 (30% אצל בעל שליטה) ולא כולל מכירת ני"ע בבורסה, וכו'.
  3. כהשלמה לסעיף 2 נציין כי המס החל על הרווח הראלי ממכירת ני"ע של יחידים בבורסה בתל אביב ודיבידנדים (במידה ולא מדובר בבעל מניות מהותי שאז שיעור המס על הדיבידנד הוא 30%) הוא 25% פרט למכשירים שאינם צמודים (אגרות חוב, נייר ערך מסחרי או מילווה קצר מועד הרשומים למסחר בבורסה ואינם צמודים למדד באופן מלא או חלקי) עליהם חל שיעור מס של 15% על הרווח הנומינלי (פרט לבעל מניות מהותי עליו חל מס בשיעור 20%). בהקשר לכך מומלץ לקרוא גם את סעיף 16 לפרק זה.

2. נקודות זיכוי:

שווי נקודת זיכוי אחת לחודש: 218 ש"ח.

שווי נקודת זיכוי אחת לשנה: 2,616 ש"ח.

 

עילות לקבלת נקודות זיכוי (רשימה חלקית):

  • תושב (2 נקודות)
  • נסיעות (רבע נקודה)
  • אישה בחישוב נפרד (חצי נקודה)
  • בשל היות משפחה חד הורית (נקודת זיכוי בתוספת נקודת זיכוי בגין כל ילד שכלכלתו על ההורה)
  • אישה בחישוב נפרד בגין כל ילד (חצי נקודת זיכוי לילד שנולד באותה השנה או שהגיע בדיוק לגיל שמונה עשרה).
  • נער שמלאו לו או לבן זוגו 16 אך לא 18
  • בעד ילד נטול יכולת ליחיד שתקרת ההכנסה שלו היא 169,000 ש"ח או לזוג שתקרת ההכנסה שלו היא 270,000 ש"ח. (2 נקודות)
  • בעד בן זוג שכלכלתו הייתה עליו (בתנאי שהוא או בן הזוג הגיעו לגיל פרישה)
  • זיכוי לחייל משוחרר במשך 36 חודש ממועד סיום השרות הסדיר כהגדרתו בחוק קליטת חיילים משוחררים התשנ"ד 1994 (2 נקודות זיכוי לגבר ששרת לפחות 23 חודשים ולאישה ששרתה לפחות 22 חודשים ונקודת זיכוי אחת למי ששרת פחות מהאמור קודם)
  • סיום לימודים לתואר אקדמי או לימודי מקצוע (לימודים לרכישת מקצוע מסוים בהיקף שעות לימוד הזהה ל-1,700 שעות לימוד במוסד להשכלה גבוהה) ( נקודת זיכוי במשך 3 שנים החל משנת המס שלאחר סיום לימודיו לתואר ראשון, חצי נקודת זיכוי במשך 2 שנים החל משנת המס שלאחר סיום לימודיו לתואר שני או במשך 3 שנים לאחר סיום לימודי מקצוע או (בכל האפשרויות) במשך מספר שנים השווה לשנות הלימוד בפועל אם היה נמוך ממה שצוין פה בכל אחת מהאפשרויות).

הערה: מי שסיים את לימודיו האקדמיים בתקופה שמיום 1 בינואר 2014 עד ליום 31 בדצמבר 2015 יהיה זכאי לנקודות הזיכוי הנ"ל רק למשך שנה אחת.

  • יינתנו נקודות זיכוי לעולה כדלקמן: 3 נקודות זיכוי במשך 18 החודשים ממועד העלייה, 2 נקודות זיכוי לשנה שאחרי כן ונקודת זיכוי לשנה נוספת.

 

בחישוב מאוחד:

כאשר הגבר בן זוג רשום ואין ילדים – 4 נקודות זיכוי

כאשר הגבר בן זוג רשום ויש ילדים – 4.25 נקודות זיכוי

כאשר האישה בת זוג רשום ואין ילדים – 4.5 נקודות זיכוי

כאשר האישה בת זוג רשום ויש ילדים – 4.75 נקודות זיכוי

הערה: תיווסף נקודת זיכוי נוספת במידה ואחד מבני הזוג הגיע לגיל פרישה.

נקודות זיכוי עבור ילדים:

להלן פירוט נקודות זיכוי ילדים אשר ניתנו החל משנת 2012:

א.      נקודות זיכוי בגין "ילד עד גיל 5":

בתיקון 170 לפקודה מיום 16/7/2009 (ספר חוקים 2202, חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 170 והוראת שעה) התשס"ט-2009), תוקנו סעיפים 40(ב) ו-66(ג) לפקודה באופן שהורה במשפחה חד הורית שילדיו בחזקתו ואישה נשואה יקבלו נקודת זיכוי נוספת בשנת המס שלאחר שנת הלידה עד שנת המס בה ימלאו לילד חמש שנים, בדומה לנקודות הזיכוי הניתנות כיום לילד עד גיל 18.

במסגרת התיקון האמור, תוקן סעיף 32(1) ונקבע כי הוצאות שהוצאו לשם טיפול בילד או השגחה עליו או לשם טיפול באדם אחר או השגחה עליו לא יותרו בניכוי.

ב.      נקודות זיכוי בגין "פעוט" וילדים אחרים:

בחוק לשינוי נטל המס תוקנו סעיפים 40(ב) ו-66(ג), והוספו נקודות זיכוי בגין "פעוט".

"פעוט" – מוגדר על פי התיקון כילד שטרם מלאו לו ארבע שנים בשנת המס.

התיקון קובע כי גבר יהא זכאי, כנגד המס החל על הכנסתו מיגיעה אישית, לנקודות זיכוי בעד כל אחד מילדיו שהם "פעוטות", כלהלן:

1.      נקודת זיכוי אחת בשנת לידתו ובשנת המס בה מלאו לו שלוש שנים.

2.      שתי נקודות זיכוי בשנת המס שלאחר שנת לידתו של הפעוט ובשנת המס שלאחריה.

נקודות זיכוי אלו יינתנו בנוסף לנקודות הזיכוי המגיעות לאישה בגין ילדיה, בהתאם לפקודה.

על אף זאת, גבר החי בנפרד, אשר ילדיו בחזקתו וכלכלתם עליו (קרי מקבל גם היום את נקודות הזיכוי בגין ילדים עד גיל 5 ועד גיל 18 כאמור בסעיף (א) לעיל), לא יהא זכאי לנקודות הזיכוי בגין "פעוט" ובמקרה זה, הזכאות לנקודות הזיכוי על פי התיקון תהא של האם, אשר ילדיה אינם בחזקתה.

הורה חד הורי החי בנפרד, אשר הילדים נמצאים בחזקתו יקבל את נקודות הזיכוי המגיעות בגין ילדים כולל עד גיל 5, ללא קשר למינו.

בנוסף נקבע כי, במשפחה בה ישנו "ילד להורה אחד", (זאת בין אם מדובר בגבר ובין אם באישה), יקבל ההורה כנגד הכנסתו מיגיעה אישית נקודות זיכוי בשל "פעוט" הנמצא בחזקתו. וזאת בנוסף לנקודות זיכוי ילדים.

"ילד להורה אחד" – מוגדר כילד שבשנת המס טרם מלאו לו 19 שנים ואחד מהוריו נפטר או שרשום במרשם האוכלוסין בלא פרטי אחד ההורים.

נקודת זיכוי אחת שהייתה קיימת בסעיף 40(ב)(1) הועברה לסעיף 40(ב)(2) לפקודה כך שתינתן רק להורים החיים בנפרד, במקרה זה יקבל בן הזוג שהילדים נמצאים בחזקתו נקודה אחת נוספת בשל העובדה שהוא חי בנפרד ואם כלכלת ילדיהם מחולקת ביניהם, יקבל גם ההורה שהילדים אינם בחזקתו נקודה אחת.

להלן טבלה המרכזת דוגמאות למתן נקודות הזיכוי בגין ילדים בלבד ובגין מעמדו כהורה ואינה כוללת נקודות זיכוי אחרות נכון ל 1.1.2012 והלאה (יובהר כי הטבלה כפופה לכל ההסברים לסעיף 2 לעיל).

 

הורה

(גבר/אשה)

החי בנפרד

ומשלם

מזונות ויש

לו "פעוט"

שאינו

בחזקתו

הורה

(גבר/אשה)

החי בנפרד

שילד

בחזקתו

"הורה אחד"

שבחזקתו ילד

אחד

אשה נשואה

עם ילד אחד

– אב –

עם "פעוט"

(למעט החי

בנפרד שילד

בחזקתו,

ראה טור

שני

משמאל)

גיל הילד

2

1.5

2.5

0.5

1

שנת לידה

3

3

5

2

2

1

3

3

5

2

2

2

2

3

4

2

1

3

1

3

3

2

0

4

1

3

3

2

0

5

1

2

2

1

0

6 עד 17

1

1.5

1.5

0.5

0

18

3. הפקדות בקופת גמל:

כללי:

בתחילת שנת 2008 נכנס לתוקפו תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים שקבע למעשה – שקופות הגמל לתגמולים לא יוכלו לפעול במתכונת הקודמת, והן יפעלו כקופות גמל לקצבה. החוק הגדיר שני סוגי קופות חדשות: קופה משלמת לקצבה; וקופה שאינה משלמת לקצבה. בשל האמור, קופות הגמל ההוניות הפכו להיות סוג של קופת גמל שאינה משלמת לקצבה והתבטל מסלול התגמולים. קופת גמל שאינה משלמת לקצבה הינה קופת גמל לקצבה לכל דבר, פרט לכך שבמועד הפרישה הכספים שנצברו בה לא יימשכו כקצבה באמצעותה, אלא באמצעות קופת גמל אחרת – משלמת לקצבה – שאליה יועברו הכספים שנצברו, כדי שתשלם קצבה לפורש.

הרעיון המרכזי שעומד מאחורי התיקון הינו לאפשר חיסכון פנסיוני במסלול קצבה בלבד, תוך כדי מתן אפשרות לדחיית ההחלטה על אופן משיכת הכספים (קצבה או בדרך של היוון קצבה) בגיל פרישה.

ככלל, משיכת הכספים שהופקדו בקופות גמל משנת 2008 ואילך, תיעשה בדרך של קצבה בלבד עד סך של 4,420 ₪ לחודש נכון לתחילת שנת 2014 (" קצבת מינימום") אשר תעודכן מעת לעת לפי שיעור עליית המדד וכפוף להסדרי ההיוון הקבועים בתקנון הקופה, וכל עוד קצבת העמית לא עלתה על הסכום האמור, הוא יוכל למשוך את הכספים שהופקדו בעבורו בקופ"ג משנת 2008 כקצבה בלבד.

באם לעמית נצברה קצבה (גם מהפקדות לפני 2008) גבוהה יותר מהסכום האמור ממקורות אחרים (כגון פנסיה צוברת או תקציבית ביטוח מנהלים) יוכל להוון את הכספים שהופקדו עבורו משנת 2008 ולקבלם כסכום חד פעמי.

הגדרות בחוק:

א. הכנסה מזכה:

  1. לגבי הכנסות שאינן מעבודה: ההכנסה בפועל עד 147,600 ש"ח.
  2. לגבי הכנסות מעבודה: ההכנסה בפועל עד סך 104,400 ש"ח.

 

ב. הכנסה מבוטחת:

הכנסת עבודה שבשלה שילם מעביד בעד עובדו, בשנת המס, סכומים לקופת גמל לקצבה, וכן הכנסת עבודה שבשלה זכאי העובד לקצבה על פי דין או חוזה;

ג. הכנסה נוספת:

הסכום הנמוך מבין אלה:

  1. סך כל הכנסה החייבת שאינה הכנסה מבוטחת (הכנסה שבשלה הפקיד מעביד לעובד לגמל או שהיא מבוטחת על פי דין) עד לסכום של 104,400 שקלים חדשים לשנה.
  2. סך כל ההכנסה החייבת של יחיד עד לסכום של 417,600 שקלים חדשים לשנה בניכוי הכנסתו המבוטחת או סכום של 104,400 שקלים חדשים, לפי הגבוה מבניהם.

ד. עמית מוטב –

יחיד שבשל הכנסתו שולמו בעדו, בשנת המס, סכומים לקופת גמל לקצבה, בסכום שלא פחת מ-16% מסך כל השכר הממוצע במשק באותה שנת מס (9089*0.16 כפול 12, כלומר סך 17,451 ₪ בשנת 2014). כשמדובר בעובד שכיר יש להתחשב לצורך ההגדרה גם בהפקדות המעביד עבורו. יש לציין כי ההגדרה איבדה ממשמעותה בעקבות השינוי בהגדרת קופות הגמל והפיכתן לקופות לקצבה. לכן, כשמדובר בהפקדת התקרות הקבועות בחוק, אין כיום להגדרה זו את המשמעות שהייתה בעבר.

ה. הכנסה לעמית עצמאי –

סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי בשל ההפקדה לגמל עצמה עד לסכום האמור בפסקה (1) להגדרה "הכנסה מזכה" לשנה (סך 104,400 ₪), בניכוי הכנסתו המבוטחת;

תקרות להפקדה:

מי שהינו נישום עצמאי ואין לו הכנסה ממשכורת (כלומר אין לו כל הכנסה מבוטחת לפי ההגדרות פה), יכול להפקיד עד 16% מהכנסתו כעצמאי והכנסתו האחרת. כדי לפשט, עצמאי כאמור יכול להפקיד עד 16% מהכנסתו או מסך 208,800 ₪ כנמוך שביניהם. על פי הדברים תקרת ההפקדה המזכה בהטבת מס (זיכוי או ניכוי) המקסימלית הינה 16% מסך 208,800 ₪ כלומר סך 33,408 ₪.

נישום שהינו גם שכיר, ינכה לצורך חישוב תקרת ההפקדה את הכנסתו המבוטחת אך לא יותר מההכנסה המזכה (סך 104,400 ₪) ויוכל להפקיד על היתרה עד 16% מההכנסה המזכה (שוב 104,400 ₪).

כדי לפשט נביא שוב דוגמאות:

אדם שסך הכנסתו הינה 300,000 ₪ ומתוכה 50,000 הינה הכנסה מבוטחת, יוכל להפקיד לצורך הטבות המס בנוסף עד 25,408 ₪ לפי החישוב: 208,800-50,000=158,800 * 0.16

אדם שסך הכנסתו הינה 300,000 ₪ ומתוכה 110,000 ₪ הינה הכנסה מבוטחת יוכל להפקיד לצורך הטבות המס בנוסף עד 16,704 ₪ לפי החישוב: 208,800-104,400=104,400 * 0.16

אדם שסך הכנסתו הינה 150,00 ₪ ומתוכה סך 50,000 ₪ הינה הכנסה מבוטחת יוכל להפקיד לצורך הטבות המס בנוסף עד 16,000 ₪ לפי החישוב: 150,000-50,000=100,000*0.16

יחיד יכול להפקיד לביטוח חיים עד 5% מההכנסה המזכה. כאשר ההפקדה משולבת עם קופת גמל היא תיכלל בתקרות שהוזכרו קודם. ההפקדה בביטוח חיים תעניק זיכוי בשיעור של 25%.

הערות נוספות:

  1. תקרת ההפרשה בקופה מוכרת עבור מרכיב הפיצויים של בעל שליטה: 12,360 ₪. החל משנת 2012 ניתן להפריש לקופת גמל עבור בעל שליטה בשל מרכיבי הגמל (כאמור למעט מרכיב הפיצויים) כמו לעובד שכיר רגיל.
  1. תקרת ההפרשה החודשית של מעביד לקיצבה מכספי גמל שאינה חייבת במס בידי העובד: משכורת העובד אך לא יותר מארבע פעמים השכר הממוצע (9089*4=36,356) כפול 7.5% כלומר סך 32,720 ₪ לשנה.
  1. תקרת המשכורת הקובעת של שכיר העובד במספר מקומות תחושב לפי סך כל הכנסתו ולא לגבי כל מקום עבודה בנפרד.
  1. רצפת התשלום המזערי המזכה בזיכוי של 25% – 2,028 ש"ח.

אובדן כושר עבודה:

ההפרשה לביטוח אובדן כושר עבודה תוכר רק אם הביטוח הנרכש הוא ביטוח מועדף.

ביטוח מועדף: ביטוח אובדן כושר עבודה שבמידה ונרכש בידי מי שטרם מלאו לו 60 שנה התקיימו לגבי הביטוח שני התנאים הבאים:

  1. תקופת הביטוח, למעט ביטוח קבוצתי, נמשכת עד שימלאו למבוטח 60 שנים לפחות.
  2. אם יקרה מקרה הביטוח בטרם יגיע המבוטח לגיל 60, הכספים ישולמו ממועד קרות מקרה הביטוח ועד תום תקופת אובדן כושר העבודה או עד שימלאו למבוטח 60 שנים לפחות לפי המוקדם.

אופן התרת ההוצאה:

לגבי עצמאי (כולל עובד שכיר שמעסיקו אינו רוכש עבורו פוליסה): תוכר הפרשה לאובדן כושר עבודה עד ל-3.5% מההכנסה החייבת עד תקרת הכנסה של פי 4 פעמים מהשכר הממוצע (סך 36,356 ₪ לחודש, סך 436,272 ₪ לשנה נכון לשנת 2014), כלומר עד למקסימום סך 15,270 ₪ לשנה.

לגבי מעסיק, ההוצאה תוכר עד לשיעור של 3.5% מההכנסה המבוטחת עד לתקרה של 4 פעמים השכר הממוצע (כאמור סך 36,356 ₪ לחודש). יחד עם זאת סך ההוצאה לקופת גמל ולאובדן כושר עבודה לא יעלה על שיעור של 7.5% משכר העובד (הכנסתו לא כולל שווי רכב במידה ונזקף לו). כלומר אם המעביד הפריש לעובד 6% ממשכורתו לקופת גמל, לא תוכר לו לצורך מס הפרשה לאובדן כושר עבודה מעבר ל-1.5%.

  1. יש לשים לב שהטבות המס הנובעות מההפקדות בקופות רלוונטיות רק למי שמגיע לחבות מס במהלך השנה. יחד עם זאת, והואיל והנושא חשוב לא רק מהיבט המס, מומלץ שגם מי שאינו מגיע לחבות במס ישקול בכובד ראש האם להפקיד בקופות השונות.

4. הפקדה בקרן השתלמות:

  1. עצמאי: רשאי להפקיד עד 7% מהכנסתו החייבת אך לא יותר מ-7% מסך של 264,000, כלומר עד לסכום של 18,480 ש"ח. יש לציין שמתוך הפקדתו של העצמאי, רק 4.5/7 יחשבו כניכוי.
  2. שכיר בעל שליטה: החברה רשאית להפקיד עבור שכיר בעל שליטה לצורך קבלת ניכוי עד ל-4.5% ממשכורתו שאינה עולה על 188,544 ש"ח (סך של 8,485 ש"ח) במקביל לניכוי 1.5% ממשכורת בעל השליטה (סך של 2,828 ש"ח). הפקדתה של החברה במגבלות האמורות תחשב כהוצאה מוכרת.
  3. שכיר: חברה רשאית להפקיד עבור שכיר שאינו בעל שליטה עד ל-7.5% ממשכורתו שאינה עולה על 188,544 ש"ח במקביל לניכוי של 2.5% ממשכורתו (אצל עובדי הוראה 8.4% ו-2.8% בהתאמה). הפרשה מעבר למגבלות שצוינו פה (כולל לבעל שליטה) תחשב כהכנסה חייבת בידי העובד. לגבי בעל שליטה יש להבהיר כי ניתן להפריש עד 7.5% כנגד ניכוי 2.5% ממשכורתו מבלי שהדבר יחשב כהכנסה אצל בעל שליטה ואולם ההוצאה תוכר בידי החברה רק על פי האחוזים שבסעיף ב (כלומר עד לשיעור של 4.5% בלבד).
  4. עצמאי שהוא גם שכיר: הסכומים שיותרו לעצמאי יקבעו בהתאם להכנסותיו כעצמאי עד לתקרת ההכנסה שבסעיף א ובניכוי המשכורת בגינה הפריש לו מעבידו כספים לקרן השתלמות.

   5. כיבודים:  

החל משנת 2000 יוכרו כהוצאה 80% מהוצאות הכיבודים שהוציא נישום במקום שבו הוא מנהל דרך קבע את עסקו. יש להדגיש שמדובר רק בכיבוד קל של שתייה קרה או חמה, עוגיות וכיוצא באלה. ארוחות לא תחשבנה ככיבודים ולא תותרנה פרט לאירוח אורח מחו"ל (ראה פיסקה הבאה). יש לציין גם שהחוק מאפשר לפקיד השומה לקבוע אם הוצאות הכיבוד מופרזות.

הוצאות כיבודים שאינן במקום בו מנהל הנישום את עסקו דרך קבע (מסעדות ובתי קפה) לא יוכרו פרט להוצאות אירוח סבירות של אורח מחו"ל. ע"פ הוראות מס הכנסה יש לציין את שם האורח וארץ מוצאו, מספר ימי האירוח, הקשר לעסק ופרוט ההוצאות.

  6. מתנות לספקים ולקוחות ולעובדים לרגל אירוע אישי:  

יוכרו עד לסכום של 210 ש"ח לאדם לשנה. מתנות לעובדים שאינן לרגל אירוע אישי מחייבות את העובד במס. לכן מומלץ לשמור את ההזמנה לאירוע.

7. הוצאות שהייה בארץ לעובד המוזמן מחו"ל והמוכר כמומחה חוץ:  

ניתן לנכות במשך 12 חודש מהכנסתו החייבת של עובד תושב חוץ, מרצה אורח או "מומחה חוץ" אשר שהייתו והעסקתו מותרת בישראל על פי דין ובתקופת שהייתו בישראל עסק בתחום מומחיותו והכנסתו עולה על 13,300 ₪ לחודש סך של 330 ש"ח ליום, אך ע"פ הנחיית נציבות מס הכנסה לא יותר ממחצית מהכנסתו החייבת של העובד לפני הניכוי. יש לציין כי בתקופה של 12 החודשים האמורים הוא לא יהא זכאי לנקודות הזיכוי שמקבל תושב ישראל.

8. נסיעה לחו"ל:

הוצאות נסיעה לחו"ל תוכרנה במגבלות שיובאו להלן במידה והיו הכרחיות לצורך ייצור הכנסה. לצורך כך מומלץ להצטייד במסמכים המאמתים את המניע העסקי לנסיעה בחו"ל כגון הזמנות וכו'.

פרוט הוצאות:

  • כרטיס טיסה יוכר במלואו (פרט לטיסה במחלקה הראשונה)
  • הוצאות לינה בנסיעה שכללה עד 90 לינות, הרי שלשבע הלינות הראשונות תוכר מלוא ההוצאה אך לא יותר מ-262 דולר ללינה. מהלינה השמינית תוכר מלוא ההוצאה אם לא עלתה על 115 דולר, אך אם עלתה על הסכום האמור מוכרות 75% מההוצאות אך לא פחות מ-115 דולר ללינה ולא יותר מ-196 דולר ללינה.

בנסיעה שכללה מעל 90 לינות תוכר מלוא ההוצאה אך לא יותר מ-114 דולר ללינה.

  • הוצאות אש"ל אחרות אם נדרשו הוצאות לינה ניתן לדרוש 74 דולר ליום. אם לא נדרשו הוצאות לינה ניתן לדרוש 123 דולר ליום.
  • הוצאות שכירת רכב בחו"ל הוצאות השכירות בפועל אך לא יותר מ-58 דולר ליום. ע"פ הוראות מס הכנסה הוצאות הרכב יכללו לא רק את דמי השכירות אלא את כל ההוצאות הקשורות ברכב כמו דלק וכו'.
  • הוצאות עסקיות אחרות בחו"ל כגון טלפונים, אירוח ספקים ולקוחות וכיוצ"ב מוכרות במלואן כנגד מסמכים.

יש להצטייד במסמכים נאותים לכל הנאמר פה וגם עבור הוצאות עסקיות אחרות כמו הוצאות טלפון, אירוח לקוחות וספקים וכו' שלגביהם אין הגבלה מפורשת בתקנות. הוצאות אש"ל אחרות, בכפוף למגבלות ניתן לדרוש גם ללא מסמכים.

ישנן ארצות שלגביהן הוגדלו הוצאות הלינה ואש"ל האחרות ב-25 אחוז:

אוסטרליה, אוסטריה, איטליה, איסלנד, אירלנד, אנגולה, בלגיה, בריטניה, גרמניה, דובאי, דנמרק, הולנד, הונג קונג, טייואן, יוון, יפן, לוקסמבורג, נורווגיה, ספרד, עומאן, פינלנד, צרפת, קאטר, קוריאה, קמרון, קנדה, שבדיה ושוויץ.

  9. הוצאות טלפון (שאינו נייד) ממקום המגורים:  

כאשר מקום המגורים הוא גם מקום העסק הקבוע של הנישום או של בעל שליטה, יוכרו 80 אחוז מהוצאות הטלפון או סכום העולה על 2,400 ש"ח כנמוך שביניהם. כאשר הוצאות הטלפון עלו על 23,900 ₪ לשנה, יוכרו 80 אחוז מהוצאות הטלפון או סכום העולה על 4,800 ש"ח כנמוך שביניהם.

10. תרומות:

תרומה למוסד ציבורי המוכר לצורך כך ע"י מס הכנסה מזכה יחיד בזיכוי של 35 אחוז מסכום התרומה וחברה בשיעור המס החל עליה (בשנת 2014 שיעור מס של 25%). לצורך כך יש להצטייד בקבלה מהמוסד ולהקפיד שהקבלה אכן כוללת רישום לגבי הכרה במוסד ציבורי לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

סכום התרומה המזערי: 190 ש"ח. סכום התרומה המירבי: 9,304,000 ש"ח או 30 אחוז מההכנסה החייבת כנמוך שביניהם.

11. ביגוד:

80 אחוז מהוצאות הביגוד יוכרו. במידה וניתן להשתמש בביגוד רק לצורכי עבודה (למשל גלימה שחורה של עורכי דין, סרבל טייסים, קסדה) ההוצאה תוכר במלואה. יש להדגיש שלא מדובר בכל ביגוד אשר לובשים כאשר עובדים. ע"פ תקנות מס הכנסה מדובר בביגוד (כולל נעליים) אשר מתקיים לגביו אחד מאלה:

  1. ניתן לזהות בו באופן בולט השתייכות לעסק של הנישום.
  2. על פי דין קיימת חובה ללבוש את הביגוד.

כאשר המעביד מספק לעובדיו ביגוד אשר אינו מהווה הוצאה לצורכי מס, הרי שיש לזקוף שווי הנאה בתלוש העובד.

12. אש"ל

בוטל משנת 2011.

  הוצאות לינה: הוצאות לינה שהוצאו במרחק הנמוך מ-100 ק"מ ממקום העיסוק או המגורים של הנישום לא תוכרנה אלא אם פקיד השומה שוכנע שהן הכרחיות. אין האמור לעיל מתייחס בקשר להוצאות השתתפות בכנס בתחום העיסוק.

כאשר הלינה מתבצעת במרחק מעל 100 ק"מ כאמור, ההוצאות תוכרנה כדלהלן:

עד 115 דולר ללינה בלילה ההוצאה תוכר במלואה.

מעל 115 דולר ללינה בלילה תוכר רק 75% מההוצאה עד תקרה של 196 דולר ללילה.

כמובן שכל הנאמר פה מתייחס להוצאות לינה עסקיות.

13.  הוצאות רכב:

מותרות בניכוי הוצאות רכב שהוצאו בייצור הכנסת עבודה לפי הגבוה מבין שתי האפשרויות (סעיף א או אחד מסעיפי ב-ה בהתאם לסוף הרכב):

  1. הוצאות הרכב בניכוי שווי השימוש ברכב.
  2. 45% מהוצאות הרכב שאינו נכלל בסעיפים ג-ה (רבע מכלל הוצאות אופנוע מסוג L3).

ג. 90% מהוצאות הרכב כאשר מדובר באוטובוס ציבורי או מונית.

ד. 80% מהוצאות הרכב כאשר מדובר ברכב סיור או רכב מדברי.

ה. 77.5% מרכב להוראת נהיגה שהינו רכב יחיד בידי הנישום ובמידה וברשותו שני כלי רכב שאחד מהם אוטומטי – 68%.

להלן מספר הערות:

  1. הוראות אלו אינן מתייחסות לרכב אשר מוכר על פי פקודת התעבורה כרכב עבודה וכן לרכב מסחרי שמשקלו אינו מתחת ל-3.5 טון וכן לרכב תפעולי. רכב תפעולי הוגדר כרכב שהתקיים בו, להנחת דעתו של פקיד השומה אחת מהשניים:
  1. הרכב הוא רכב ביטחון, כהגדרתו בתקנות התעבורה המשמש בפעילות מבצעית או ביטחונית בלבד.
  2. רכב אשר לא הועמד לרשות עובד כלשהו של המעביד, הוא משמש רק לצורכי המעביד או בעל משלח היד או העסק כאשר מקום העיסוק של המעביד/בעל העסק אינו בבית מגוריו ובתום שעות העבודה הרכב אינו יוצא מחוץ למקום העיסוק.
  1. אין כיום הבדל בין ההתייחסות להוצאות קבועות למשתנות ובין רכב פרטי למסחרי.
  2. הוצאות הרכב האמורות כוללות את כל הוצאות הרכב הרלוונטיות כולל דלק ושמן, תיקונים וטיפולים, השכרה, ליסינג, ביטוחים וכו'.
  3. הוצאות החזקת רכב בשל רכב שהמעביד העמיד לרשות עובדו (ומכאן שכמובן גם זקף לו שווי רכב) יוכרו במלואן.

להלן טבלת שווי השימוש ברכב:

קבוצת מחיר

שווי שימוש לחודש

1

2,730

2

2,960

3

3,610

4

4,570

5

6,330

6

8,200

7

10,550

8 (עבור אופנוע מקבוצה L3)

910

ח. בית המשפט המחוזי (ע"מ 872/06 עיריית נהריה נגד פקיד שומה עכו) קיבל את העמדה שיתכן והתקנות המגבילות ניכוי הוצאות רכב חלות רק אם מדובר בהוצאות מעורבות ולא יחולו אם יוכח שהרכב משמש רק לצורכי העסק. ההגדרה של רכב עבודה בתקנות אינה מהווה חזקה חלוטה ולכאורה ניתן לנסות להוכיח את תכולתה גם על כלי רכב אחרים המתאימים להגדרה לפי מבחני השימוש והייעוד.

החל משנת המס 2010 מחושב שווי השימוש ברכב צמוד, בנוגע לכלי רכב שנרשמו לראשונה מיום 1.1.2010, כשיעור מתוך מחיר המחירון של הרכב בהיותו חדש.

ניתן לראות את שווי שימוש לגבי כלי רכב אלה באתר מס הכנסה שכתובתו:  https://www.misim.gov.il/mm_usecar10/UseCarScreen.aspx

14. ספרות מקצועית:   ספר הנרכש  ומשמש את העסק לאורך מספר שנים מהווה הוצאה הונית. לכן, הוא לא יוכר כהוצאה שוטפת ונקבע לו שיעור פחת שנתי של 15 אחוז. לעומת זאת ספרות מקצועית הנרכשת באופן חד פעמי (למשל לצורך הוכחת תביעה) תחשב כהוצאה שוטפת. גם ספרות מקצועית המתיישנת ושיש צורך להחליפה כל שנה עקב עדכונים תחשב כהוצאה שוטפת.

נציין כי למרות האמור פה, במקרים רבים ספרות מקצועית תירשם כהוצאה שוטפת כיוון שמדובר בסכומים שאינם מהותיים.

  15. טלפון נייד:

לא יותרו בניכוי הוצאות טלפון נייד המשמש את העסק בסך 1,320 ש"ח לשנה או מחצית מההוצאות לפי הנמוך שביניהם. הוצאות טלפון נייד שהועמד לרשות העובד ואשר העובד חויב בגינן בשווי שימוש, יותרו בניכוי במלואן. לא יוכרו הוצאות טלפון נייד שעובד שכיר הוציא לצורך ייצור הכנסה מעבודה (כלומר עובד שכיר אינו רשאי לקזז מהכנסתו החייבת הוצאות טלפון נייד שהוציא).

16. הוצאות המותרות למתנדב:

סעיף

מוכר למתנדב עד סכום בשקלים

כיבוד קל לאירוע

30 ₪ לאדם

נסיעות בתחבורה ציבורית

230 ₪ לחודש

הוצאות דלק

680 ₪ לחודש

שיחות טלפון מהבית/מהנייד

110 ₪ לחודש

17. שינויי חקיקה עיקריים בעקבות תיקון 147 לפקודת מס הכנסה התקפים לשנת 2014 (הכנסות פיננסיות ורווח הון): 

  1. שינוי בשיעורי המס: שיעור המס על רווח הון ראלי, ריבית ראלית ודיבידנד הוא 25% (פרט לבעל מניות מהותי בחברה ששיעור המס עליו הוא 30%) בין אם מדובר במסחר בנכס בבורסה בישראל או מחוצה לה ובין אם מדובר באפיקי השקעה המנוהלים בידי מוסד בנקאי או אחרים. ריבית באפיקי השקעה נומינליים, רווחי הון ממכירת אגרות חוב, נייר ערך מסחרי, מילווה או הלוואה שאינם צמודי מדד יחויבו בשיעור של 15% (פרט לבעל מניות מהותי בחברה 25%).
  2. קיזוז הפסדי הון: ניתן לקזז את הפסד ההון השוטף כנגד רווח הון כלשהו לרבות נכסים לא סחירים וגם כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד בשל אותו נייר ערך או ניירות אחרים בתנאי ששיעור המס עליהם אינו עולה על 25%. משנת 2013 שיעור המס על דיבידנד לבעל שליטה הינו 30%. יוצא מכך למשל שאם ישנה הכנסה מרווח הון /ואו מדיבידנד (פרט לבעל שליטה) וישנה ירידה בערך ניירות הערך סמוך לסיום השנה, הרי שכדאי למוכרם בהפסד ובמידת הצורך לרוכשם בתחילת שנת 2015 וזאת כדי שניתן יהיה לקזז את ההפסד מניירות ערך מההכנסה מדיבידנד (כאמור לא כולל דיבידנד לבעל שליטה) או מרווח הון. לא ניתן לקזז הפסד הון מניירות ערך משנים קודמות מריבית או מדיבידנד בשל ניירות ערך.

18. הכנסה פטורה של עיוור ונכה 100% לפי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה: 

  עד 184 יום אין פטור. מעל 184 יום, הכנסה שאינה מיגיעה אישית וכן הכנסה מיגיעה אישית לתקופה של פחות מ-365 יום תהיינה פטורות עד לסך 73,680 ₪. הכנסה מיגיעה אישית לתקופה של שנה ומעלה תהיה פטורה עד לתקרה של 614,400 ₪. הכנסה מריבית לפי סעיף 9(5)(ב) שמקורה בפיצויים עבור נשקי גוף תהיה פטורה עד לתקרה של 262,560 ₪.

19. פטור על הכנסות משכר דירה למגורים:  

תקרת ההכנסה החודשית הפטורה ממס בגין השכרת דירה למגורים הינה סך 5,080 ₪.

 סיכום:

בחרנו פה תמצית הוראות וחוקים. לא ניתן להביא פה את כל הוראות החוק ומומלץ כי המעוניין יפנה למשרדנו ויתייעץ בכל הנדרש, כולל לגבי המידע שנכלל פה.

  ג.ביטוח לאומי   

  כללי:

המוסד לביטוח לאומי הנו הגוף הממלכתי המופקד על הביטחון הסוציאלי של אזרחי המדינה. למבוטח ישנן זכויות בהתאם לחוקים השונים. ענפי הביטוח רבים הם ובחלקם הגדול אינם רלוונטיים לחוזר מקצועי זה ולא נתרכז בהם.

ענפי הביטוח כוללים: זקנה ושארים, נפגעי עבודה לרבות זכויות מתנדבים, אימהות, ילדים, אבטלה, נכות, זכויות עובדים בפשיטת רגל, נפגעי תאונות וסיעוד.

כמו כן המוסד לביטוח לאומי אחראי על ביצוע החוקים הבאים: חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, חוק המזונות, חוק הבטחת הכנסה, הסכם בדבר גמלה למוגבלים בניידות, הסכם בדבר תגמולים לאסירי ציון, הסכם בדבר תגמולים לחסידי אומות עולם, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק שרות מילואים.

העובד העצמאי והעובד השכיר שהינו בעל שליטה אינם מבוטחים בענפי אבטלה וזכויות עובדים בפשיטת רגל ולכן סה"כ תשלומיהם לביטוח לאומי נמוכים מהתשלומים לביטוח לאומי עבור עובד שכיר (ע"ח המעביד והעובד גם יחד) כפי שנראה בהמשך.

נתוני הדו"ח השנתי הנערך למס הכנסה מועברים לביטוח לאומי והם מהווים בסיס לחישוב החבות המדויקת לתשלום ביטוח לאומי בהתאם להוראות החוק והתקנות השונים.

 

להלן תמצית מידע נכון לסוף שנת 2014:

שיעור דמי ביטוח לאומי לתשלום על ידי מעבידים ובניכוי משכר:

לשאינם בעלי שליטה:

מעמד

ניכוי מעובד

מעביד

סה"כ

עובדים קבועים ויומיים תושבי ישראל שמלאו להם 18 שנה וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"

שיעור מופחת

3.5%

3.45%

6.95%

שיעור מלא

12.00%

6.75%

18.75%

אישה וגבר מעל "גיל הזכאות" שאינם מקבלים קצבת זיקנה מהמוסד

שיעור מופחת

3.1%

0.38%

3.48%

שיעור מלא

5.00%

1.51%

6.51%

נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות" שאינם מקבלים קיצבת זיקנה מהמוסד

שיעור מופחת

3.37%

3.15%

6.52%

שיעור מלא

9.86%

6.17%

16.03%

מי שטרם מלאו לו 18

שיעור מופחת

0.38%

0.38%

שיעור מלא

1.51%

1.51%

נשים וגברים המקבלים קיצבת זיקנה מהמוסד

שיעור מופחת

0.38%

0.38%

שיעור מלא

1.51%

1.51%

חייל סדיר (פטור מדמי בריאות)

שיעור מופחת

0.4%

3.45%

3.85%

שיעור מלא

7.00%

6.75%

13.75%

עובד תושב חוץ

שיעור מופחת

0.04%

0.49%

0.53%

שיעור מלא

0.87%

1.91%

2.78%

לבעלי שליטה:

מעמד

ניכוי מעובד

מעביד

סה"כ

עובדים קבועים ויומיים תושבי ישראל שמלאו להם 18 שנה וטרם הגיעו ל"גיל הפרישה"

שיעור מופחת

3.49%

3.41%

6.9%

שיעור מלא

11.79%

6.59%

18.38%

אישה וגבר מעל "גיל הזכאות" שאינם מקבלים קצבת זיקנה מהמוסד

שיעור מופחת

3.1%

0.37%

3.47%

שיעור מלא

5.00%

1.47

6.47%

נשים וגברים בין "גיל הפרישה" ל"גיל הזכאות" שאינם מקבלים קיצבת זיקנה מהמוסד

שיעור מופחת

3.37%

3.14%

6.51%

שיעור מלא

9.86%

6.13%

15.99%

מי שטרם מלאו לו 18

שיעור מופחת

0.37%

0.37%

שיעור מלא

1.47%

1.47%

נשים וגברים המקבלים קיצבת זיקנה מהמוסד

שיעור מופחת

0.37%

0.37%

שיעור מלא

1.47%

1.47%

חייל סדיר (פטור מדמי בריאות)

שיעור מופחת

0.39%

3.41%

3.8%

שיעור מלא

6.79%

6.59%

13.38%

תשלום דמי ביטוח לאומי על ידי מעבידים, נתונים נוספים (נכון לסוף השנה):

בסיס ההכנסה

ש"ח

מקסימום הכנסה לתשלום משכר העובד לעובד ומעביד

43,240

מינימום הכנסה לתשלום למשרה מלאה (שכר מינימום) *

4,300

מינימום ההכנסה ליום לעובד 6 ימים בשבוע

172

מינימום ההכנסה ליום לעובד 5 ימים בשבוע

198.52

מינימום ההכנסה לשעה לעובד לפי שעות

23.19

בסיס ההכנסה לתשלום על פי שיעורים מופחתים

5,453

* מינימום ההכנסה לתשלום ביטוח לאומי הנו שכר המינימום.

  פנסיונרים בפרישה מוקדמת:

על משלם הפנסיה המוקדמת לנכות דמי ביטוח לאומי בשיעור 3.49% עד 60% השכר הממוצע במשק (סך 5,453 ש"ח) ו-11.79% מ-60% מהשכר הממוצע ועד התקרה החייבת בתשלום ביטוח לאומי (סך 43,240 ש"ח).

שיעורי הביטוח לאומי (כולל מס בריאות) לשאינם שכירים: 

עיסוק המבוטח

%

עובד עצמאי

שיעור מופחת

9.82

שיעור מלא

16.23

לא עובד, לא עצמאי

שיעור מופחת

9.61

שיעור מלא

12

עובד עצמאי בגיל המותנה שאינו מקבל קצבת זיקנה

שיעור מופחת

8.65

שיעור מלא

14.29

עובד עצמאי בגיל המותנה המקבל קיצבת זיקנה

שיעור מופחת

0.39

שיעור מלא

0.68

תשלום דמי ביטוח לאומי מלא שכירים, נתונים נוספים:

פרטים

ש"ח

מקסימום הכנסה לתשלום דמי ביטוח

43,240

מינימום הכנסה לתשלום דמי ביטוח מעצמאי (25% מהשכר הממוצע)

2,272

מינימום הכנסה לתשלום ביטוח לאומי מלא שכיר ולא עצמאי (15% מהשכר הממוצע)

1,363

בסיס ההכנסה לתשלום שיעורים מופחתים (60% מהשכר הממוצע כמו שכיר)

5,453

מינימום ההכנסה לחיוב בדמי ביטוח של מבוטחים עם יחס חלוקה עבור כל אחד מבני הזוג (כאשר 2 בני זוג עובדים ביחד באותו העסק)

1,363

הגדרת עובד עצמאי:

עובד עצמאי: מי שעבד במשלח ידו שלא כעובד והתקיים לגביו אחד מהסעיפים הבאים:

  1. הוא עוסק במשלח ידו מעל 20 שעות בשבוע
  2. הכנסתו החודשית אינה נמוכה ממחצית השכר הממוצע (4,545 ש"ח בשנת 2014).
  3. הוא עוסק במשלח ידו לפחות שתים עשרה שעות בשבוע והכנסתו אינה נמוכה מ15%- מהשכר הממוצע (1,363 ש"ח בשנת 2014).

הערות:

  1. יש לשים לב שיתכן שע"פ ההגדרות האמורות מי שרשום כעצמאי במע"מ ובמס הכנסה ומוציא חשבוניות מס לא יחשב כעצמאי לצורך ביטוח לאומי. פרוש הדבר יהיה שהוא לא מבוטח כעצמאי כולל לא בביטוח פגיעה בעבודה ובביטוח נכות.
  2. מעבר לאמור בסעיף 1, הרי שצו סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים התשל"ב 1972 קבע שורה של מקרים בהם עובד עצמאי יוגדר לצורך ביטוח לאומי כשכיר (גם אם הוא מוציא חשבונית) ומקרים בהם עובד שכיר יוגדר כעצמאי (גם אם הוא מקבל תלוש). המוסד לביטוח לאומי התייחס בעבר לבעלי שליטה במקרים מסוימים גם כן כעצמאים (כלומר שאינם זכאים לדמי אבטלה). משנת 2004 בעלי שליטה הוכרו באופן גורף כעצמאים, שפירושו שהם אינם מבוטחים בביטוח אבטלה ופשיטת רגל של מעביד. ניתן להתייעץ בנושא עם משרדנו במידת הצורך.
  3. על מנת שעובד עצמאי יהיה מבוטח קיימת חובה שירשם בביטוח לאומי. מכאן החשיבות ברישום בביטוח לאומי מיד עם פתיחת עסק. (זאת מעבר לחבות החוקית להירשם תוך 90 יום מתחילת הפעילות הקיימת כיום).
  4. החל משנת 2008 קיימת חבות לתשלום ביטוח לאומי בגין הכנסות אחרות (הכנסות שאינן מעבודה כעובד שכיר או כעובד עצמאי) העולות על 25% מהשכר הממוצע (כלומר על 25% מסך 9,089 ₪ בשנת 2014). הכנסה של עובד עצמאי שאינו מוגדר ככזה לצורך ביטוח לאומי כיוון שאינו עומד באחד משלושת התנאים שהוצגו תחשב כהכנסה אחרת.
  5. על אף האמור בסעיפים הקודמים, ישנן הכנסות הפטורות לחלוטין מביטוח לאומי ובהן, הכנסות משכ"ד הפטורות ממס הכנסה, הכנסות מדיבידנד (למעט מחברה משפחתית, חברת בית וחברה שקופה) ריבית ומדמי ניכיון, הכנסות מביטוח לאומי שאינן מהוות תחליף לשכר עבודה וכן רשימה של גמלאות שונות והכנסות אחרות. במקרים רלוונטיים מומלץ להתייעץ עם משרדנו.

 

ד. מסמכים ונתונים בעקבות סיום השנה

  1. רישום הק"מ במד ק"מ ברכבי העסק ביום האחרון לשנה, והעברת הנתונים למשרדנו.
  2. העברת מסמכים לגבי ביטוחי רכב ורישיון  למשרדנו (מי שטרם עשה זאת במהלך השנה).
  3. עריכת ספירת מלאי ביום האחרון של השנה. בעת ספירת המלאי יש להבחין במלאי שאינו תקין ושמחיר השוק שלו נמוך מעלותו (למשל עקב התיישנות טכנולוגית). ספירת המלאי צריכה לכלול כמות כל פריט, עלות כל פריט וסה"כ מחיר. בעסקים בהם יש יותר מאדם אחד, מומלץ שאחד יספור את המלאי ואחר יבדוק מדגמית ויאשר את ספירת המלאי. במידה והמלאי מצוי בסוף השנה אצל גורמים אחרים (טרם הגיע למחסני העסק, במשגור וכו') יש לבקש כי תיערך הספירה על ידי הגורמים שבידיהם המלאי.
  4. אישורים על הפקדות בקופות גמל, קופות פנסיה, ביטוחי חיים, ביטוחי אובדן כושר עבודה.
  5. אישורים על תשלומי ריבית בגין המשכנתא (למי שעיקר עסקו מביתו הפרטי שרשום על שמו).
  6. אישורים שנתיים מהמוסד לביטוח לאומי על תקבולים בגין שרות מילואים, דמי לידה, פגיעה בעבודה וכו'.
  7. אישור על הכנסה שנתית מריבית מפיקדונות, מניירות ערך ומהכנסות אחרות.
  8. אישורים שנתיים על ניכוי במקור מלקוחות.
  9. אישורי תושב (למי שגר בישוב הזכאי להטבת מס עקב כך).
  10. הוצאות אחזקה של קרוב במוסד.
  11. תרומות למוסד מוכר (מי שלא העביר את המסמכים במהלך השנה).
  12. טופסי 106 למי שהוא גם שכיר ועבור בן הזוג, במידה והוא שכיר.
  13. אישורים על תשלומי קצבה למי שקיבל במהלך השנה.
  14. טופס 119 ואישור על סיום התואר והיקף השעות למי שזכאי לנקודות זיכוי בגין תואר.

מסמכים ונתונים נוספים למי שמנהל הנהלת חשבונות כפולה

  1. אישורי יתרות בנקים.
  2. עריכת ספירת מזומנים ושיקים שטרם הופקדו בבנק לסוף השנה. מומלץ כי ביום האחרון כל השקים והמזומנים יופקדו בבנק.
  3. אישור על ערכי פדיון של פיצויים לזכות עובדים באמצעות ביטוחי מנהלים.
  4. אישור יתרה מקופת פיצויים כללית.
  5. אישורי הפקדות שנתיים מחברות הביטוח/קרנות הפנסיה
  6. אישורים מחברות אשראי.