שאלות ותשובות

רו"ח יהודה וידן משיב:

מדובר בשאלה שמשום מה חזרה על עצמה מספר פעמים מאז פרסמנו את מאמרנה בעניין דמי לידה (למאמר לחץ על: "חופשת לידה").

כעקרון, אסור לפטר עובדת לאחר חופשת לידה עד 60 ממועד סיומה. יחד עם זאת על פי פסק דין ע"ב 303380/98 דרורי נטע נ. גלר נסיס בע"מ, שניתן ביום 28.8.2003, ע"י כב' השופטת ורדה סמט חובתו של המעביד/ה הינה להשיב את העובדת לעבודתה על פי התנאים שהיו לפני שיצאה לחופשת הלידה למעט הזכויות המוענקות לה בחוק (פחות שעת עבודה ביום למשרה מלאה).

עובדת המסרבת לחזור להיקף המשרה שהיה לה (למעט כאמור הפחתה של שעה ביום למשך ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה אם עבדה במשרה מלאה) כי אז יחשב לה הדבר כאילו התפטרה ובמצב זה המעביד לא נדרש לפטר את העובדת כי כאמור סרוב זה נחשב כאקט של התפטרות.

רו"ח יהודה וידן משיב:

בעקבות פתיחת העסק נשלח כדרך שגרה פנקס לתשלום מקדמות מס אלא אם העסק נפתח ממש לקראת סוף השנה. בעל העסק (הנישום) נדרש לשלם מס הכנסה במהלך השנה כפי שמעביד מנכה מס מעובד שכיר כל חודש. תשלום מקדמות המס נעשה כל חודש או חודשיים לפי סכום קבוע או כאחוז מהמחזור. מבחינת הנישום יש היגיון לשלם את המס לאורך השנה ולא לקבל את שומת (חבות) המס לתשלום בסכום אחד לאחר הגשת הדוח השנתי אפילו שמס הכנסה מאפשר לשלם את החוב במספר תשלומים.

במידה וההכנסות נמוכות ולא נלווית אליהן חבות במס יש אפשרות לפנות למס הכנסה ולבקש לבטל את תשלום מקדמות המס. ניתן גם לבקש ולהקטין את סכום הדרישה או את שיעור המקדמות כאשר דרישת המקדמות גבוהה מחבות המס המשוערת. מייצג המחובר למחשב של מס הכנסה יכול במצב הזה לבטל או להקטין את המקדמות באופן המיידי דרך החיבור למס הכנסה מהמחשב שבמשרדו.

רו"ח יהודה וידן משיב:

שאלה זאת הינה רק שאלה אחת משאלות רבות שהופנו למשרדנו לקראת ימי החג הבאים עלינו לטובה. על שאלה זו ושאלות רבות אחרות מומלץ לקרוא במאמרנו בנושא סוגיות נבחרות בדיני עבודה בקשר לימי החג.
לגבי השאלה שנשאלה נציין כי ימי חול המועד אינם נכללים במניין ימי החג היהודיים הכוללים את שני ימי ראש השנה, שני ימי חג הסוכות, שני ימי חג הפסח, יום כיפור, חג שבועות וכן יום העצמאות ולכן הם נחשבים לימי עבודה רגילים למעט אם חל בעניינם צו הרחבה או נוהג המטיב עם העובדים.

רו"ח יהודה וידן משיב:

העובדת צוברת בתקופת חופשת הלידה זכאות לדמי מחלה, הבראה ופיצויים. היא אינה צוברת זכאות לימי חופשה.

רו"ח אבי וידן משיב:

בשנת 2011 יחוייבו בדיווח מפורט מקוון עוסקים שמחזורם בשנת 2010 עלה על 4 מיליון ש"ח ואשר יהיו חייבים לנהל הנהלת חשבונות בשיטה הכפולה. ע"פ הוראות ניהול ספרים נכון להיום מתווך נדל"ן חייב לנהל מערכת חשבונות בשיטה הכפולה אם מחזור עסקאותיו בשנה שקדמה לשנה הרלוונטית (כלומר בשנת 2010 בהתייחס לשנת 2011) עלה על 560 אלף ש"ח. מכאן שאם ההגדרות שבהוראות ניהול ספרים לא תעודכנה תהיה חייב בדיווח מפורט מקוון.

הערה: הקריטריונים המחייבים בניהול מערכת חשבונות כפולה שונים מענף לענף. לגבי רוב העוסקים המחזור הקובע גבוה בהרבה מסך 560 אלף ש"ח. לדברי הסבר נוספים ופירוט סכומים, ראו מאמרנו חבות בדיווח מפורט מקוון.

רו"ח יהודה וידן משיב:

ראשית, עלי לציין כי קיימת זכאות לנקודת זיכוי אחת בגין תשלום מזונות ולא משנה מה מספר הילדים שבגינם משלמים מזונות. במילים פשוטות, גם מי שמשלם מזונות עבור ילד אחד וגם מי שמשלם מזונות עבור שישה ילדים יקבלו נקודת זיכוי אחת בלבד.

ולשאלתך השנייה: ע"פ סעיף 40(ב)(2) לפקודת מס הכנסה הזכות לנקודת זיכוי עבור השתתפות בכלכלת ילדים קיימת רק כאשר ההורים גרים בנפרד. יוצא מכך שאתה אמור לאבד את נקודת הזיכוי שלך בגין תשלום מזונות כיוון שעברתם להתגורר ביחד ולמרות שלא נשאתם שוב באופן פורמלי.